!אנחנו הורים
אנחנו הורים!
במהלך שנות עבודתי ומניסיון חיי למדתי, שאחד הערכים החשובים בחיים הוא 'שיתוף פעולה'.
זהו צמד מילים שמאגד בתוכו המון משמעויות: נתינה וקבלה, ויתור, תלות ועצמאות, יחד ולחוד, אהבה – כל אלו ועוד נכונים, לדעתי, לכל אדם באשר הוא ובכל מערכת יחסים באשר היא: בין בעל לאשתו, בין ילד להוריו, בין אחים, בין חברים.
כשאנו הופכים להורים שיתוף הפעולה צריך להנחות אותנו בכל דרכי החשיבה והפעולה שלנו. הוא החל כשבחרנו בבן זוגנו להיות לנו פרטנר לחיים המשותפים, כאשר איחדנו את שתי מציאויות חיינו ומצאנו, לאט-לאט, את הפשרה ביניהם, את הדרך שלנו לשתף פעולה אחד עם השנייה, כדי שנוכל לחיות יחד; הוא המשיך בדרך שהיא תמצית החיים – פגישת הזרע שלך עם הביצית שלך והתוצאה המשותפת שלהם הוא האדם אשר את נושאת בתוכך.
בזה מסתכם, לדעתי, הכל.
להיות הורה זו קודם כל ההכרה, שהרבה פעמים מעוררת בנו פחד, שהנה אנו הופכים להיות אחראים על חייו של אדם נוסף מלבד עצמנו. תלות ומסירות עוטפים אותנו ואנו נשאבים לתוך מציאות חיים שונה מכל דבר שהכרנו ועם זאת מלווה אותנו ההרגשה כאילו חווינו זאת מאז ומעולם...
ההכרה הנוספת, שבאה לעיתים מאוחר יותר, היא שכמה שנגן על התינוק שלנו, נאהב אותו יותר מכל דבר אחר, נעניק לו ה כ ל – עדיין, לא הכל בידיים שלנו. עם עובדה זו לא תמיד קל לנו להשלים וההכרה בה היא חלק מההוויה שלנו כהורים, חלק מתהליך ההתבגרות שכל אחד מאיתנו עובר כשהוא הופך להורה.
בדרך של שיתוף פעולה בין ההורים, הכלה והבנה הדדית נוכל ביתר קלות לקבל עובדה זו ולדעת שאנו פועלים יחד על מנת ליצור עבור ילדנו מציאות שבה יחוש אהוב, מוכל ומושלם בדיוק כפי שהוא.
