ליטל היקרה – הדולה שלנו!
כאבא טרי אני יודע, שהסוד ללידה מוצלחת הוא יולדת רגועה שמקבלת את מירב התמיכה. אמנם ידעתי זאת עוד במהלך ההיריון, אך לקראת סופו ובימים שאחריו, ובמיוחד במהלך הלידה, נוכחתי עד כמה זה נכון וחשוב.
קשה לכמת במילים את תרומתך לתהליך המופלא הזה ולחוויה המדהימה שעברנו יחד (אשתי, הבן הנולד, אני ואת – הדולה המיוחדת שלנו). לכן אסתפק בשלוש מילים – תודה, תודה, תודה!
זה החל במהלך ההיריון עם ליווי וייעוץ כמה שרק רצינו, ולמרות שהשתתפנו בקורס הכנה ללידה – תמיד היה לך מידע נוסף לחדש לנו, להסביר לנו טוב יותר ולהרחיב בנושאים שלא מגיעים אליהם בקורס. לפעמים אלה אפילו עצות שלא ידעו או שלא רצו לספר לנו, ולמזלנו לך יש גם את הידע וגם את הניסיון.
בזמן הצירים בבית, לקראת הלידה, נתת לנו ייעוץ, תמיכה ועזרה מעשית שתרמה מאוד להעביר את השלבים הראשונים בבית ולהגיע לבית החולים בפתיחה מתקדמת, כולל תמיכה באשתי במהלך הנסיעה הארוכה לבית החולים (לא תיארנו לעצמו כמה קשה יכולה להיות נסיעה באוטו עם יולדת בצירים מתקדמים, כשהבעל לא יכול לעזור לה כי הוא עסוק בנהיגה... וזה עוד במרחק קצר מבית החולים... )
בכל מהלך הלידה בביה"ח היית צמודה אלינו כל הזמן, לא עזבת אותנו לרגע, ואת התמיכה והעזרה שנתת לנו שם לא היינו מקבלים בדרך אחרת, בטח שלא מאנשי הצוות המיילד, שבמקרה הטוב עסוקים מדי בלידה בשביל להתעניין ביולדת, ובמקרה הפחות טוב פשוט לא ממש אכפת להם איך היולדת באמת רוצה שהלידה שלה תתנהל, כי הנוחות שלהם לפעמים בעדיפות עליונה.
גם לאחר הלידה, כשהכל למזלנו עבר בשלום, תמיכתך הצמודה עזרה לנו להתגבר על מכשולים רבים של תחילת דרכנו החדשה, כמו הדרכה לטיפול בתינוק הנולד, עצות חשובות בענייני הנקה, עזרה והדרכה בטיפול באמא הטרייה והעייפה מאוד, וגם "סתם" תמיכה, אהבה והתרגשות אמיתית, ממש כאילו זה היה ילדך שלך. גם כאן ראינו אמנם כוונות טובות (בד"כ) של צוות מחלקת היולדות, אך גם חווינו ממנו אכזבות מפתיעות מבחינה מקצועית ותמיכתית, ואת הצלחת, עם הידע והניסיון שלך, למלא לנו את החסר.
אני מודה שבתחילת ההיריון חששתי שנוכחות הדולה דוחקת את הבעל הצידה, ואם יש אותך לצד אשתי היולדת – בשביל מה צריך אותי? אולם ההפך הוא הנכון. נוכחתי שככל שעזרת יותר – כך הייתי יותר פנוי לתמוך באשתי . והדוגמאות לכך הן רבות. למשל: עצות לגבי התארגנות על ציוד לפני הלידה; עיסוי והרגעה בזמן הצירים (בבית, באוטו בדרך ובבית החולים); עזרה בדמיון מודרך ונשימות בזמן הלידה; מציאת תנוחות לידה שמתאימות ליולדת (ולא למיילדת!); עטיפת התינוק וטיפול באמא הטרייה מיד לאחר יציאת התינוק (כשהמיילדת עסוקה בניירת במקום ביולדת ובתינוק...); הסבר איך להאכיל ולשאוב חלב אם (כי האחיות פשוט דחפו פורמולה לפה במקום להסביר ולהראות איך לשאוב את הקולוסטרום היקר, כי זה יותר קל להן ככה); עזרת לי כאבא טרי בהתארגנות הרבה והלחוצה (גם בבית אחרי הלידה); וכמובן היו את הביקורים ושמרת על קשר רציף איתנו, עם התעניינות רבה, וטלפון שתמיד זמין לשאלות ותמיכה.
אז רציתי להגיד שוב, בשמי ובשם אשתי ובני – תודה ענקית על שהיית שם איתנו בהריון, בלידה ותחילת דרכנו כהורים – ואנו מקווים שתהיי איתנו גם לסיבובים הבאים.
אוהבים מכל הלב